טיפולים

 ישנם שני סוגי הלבנות שיניים:

1. הלבנה במרפאה הנמשכת כשעה, חומר הלבנה בריכוז גבוה, והתוצאות הן טובות ומספקות, במיוחד בשילוב עם הלבנה ביתית

2. הלבנה ביתית

קיימות היום ברפואת השיניים שני סוגי סתימות:
סתימה לבנה: עשויה מחומרים בצבע שן. אפשר להתאים צבע לכל שן ושן. אסתטית מאוד, אך פחות עמידה אצל המתרפא עם היגיינה אורלית ירודה.
סתימת אמלגם: בצבע אפור, מתכתי. קיימת בשוק שנים רבות, הוכיחה את הצלחתה במשך השנים, אך היום פחות אטרקטיבית עקב חוסר אסתטיות

שלמות: משלימות את כל השיניים בלסת.
חלקיות: משלימות חלק מהשיניים בלסת.
שיקום נשלף, פחות מועדף משיקום קבוע, אך במקרים מסוימים זהו הפיתרון היחיד. אפשר לחזק את אחיזתם באמצעות שתלים דנטאליים.

שיניים שעברו טיפול שורש מאבדות מהחיות שלהן הן מבחינת הצבע (נהיות אפורות), והן מבחינת הגמישות בתוך המכתשית של השן, כך שהן יכולות להישבר בקלות. כדי למנוע שבירות בלתי הפיכות שמובילות בסופו של דבר לעקירת שן וכדי להחזיר את הצבע הטבעי, משתמשים בכתרים.
כתרים חובקים את השן, וכך שומרים אליה מפני שבירות.
כתרים הם תמיד בצבע השן, ניתן להתאים את הצבע לפי שאר השיניים בפה. כתר עשוי מכיפת מתכת וציפוי חרסינה.
ישנם כתרים עשויים ממתכת לא אצילה, חצי אצילה, אצילה, והיום קיימים גם כתרים ללא מתכת בכלל.
הכי נפוצים הם כתרים עשויים ממתכת חצי אצילה, אך היום באזורים קדמיים יש יותר דרישה לאסתטיות וכתרי חרסינה בלבד ללא מתכת, עונים יפה מאוד על הדרישות האלו.

תהליך הפוך מעקירת שן. במקום של חוסר שיניים, בהנחה שהעצם נשמרה, ואורכה, עובייה ורוחבה מספקות, ניתן לעשות שתל שהוא דמוי שורש. שתל עשוי ממתכת טיטניום, שלא גורמת לאלרגיות. שתל נעשה בניתוח פשוט וקצר יחסית בהרדמה מקומית. אחרי החדרת השתל יש תקופת המתנה- בלסת עליונה 4-6 חודשים, בלסת תחתונה 3-4 חודשים. בזמן הזה השתל מתאחד עם העצם. אחרי תקופת המתנה בונים כתר על שתל, שנראה כמו שן טבעית הן מבחינת אסתטיקה והן מבחינה פונקציונאלית.
יש האומרים שאפשר להעמיס על שתל ללא זמן המתנה, ומייד להרכיב כתר, אך יש אפשרות שאחוזי הצלחה של השתל יורדים.
גם כן אצל חוליי סכרת ואצל מעשנים אחוזיי הצלחה יורדים.
שתל נכשל- שתל שזז אחרי חשיפתו ולא מתאחד עם העצם.