מהי חרדה דנטלית, ובמה היא שונה מדנטופוביה?
חרדה דנטלית היא פחד או מתח הקשורים לרפואת שיניים ולטיפולי שיניים, והיא יכולה להיות קלה או חזקה. דנטופוביה (או "דנטל פוביה") היא פחד בעוצמה שמביאה להימנעות, לפעמים לשנים, גם כשהאדם יודע שהוא זקוק לטיפול.
כמה נפוצה חרדה דנטלית? כ־15% מהמבוגרים בעולם חווים פחד או חרדה דנטלית, כ־12% חווים חרדה גבוהה וכ־3% חרדה חמורה. השכיחות גבוהה יותר אצל נשים ואצל מתבגרים.
אצל חלק מהאנשים מדובר באי־נוחות קלה לפני המפגש עם הרופא. אצל אחרים יש תסמינים גופניים כבר מעצם המחשבה על הטיפול:
- דופק מואץ ודפיקות לב
- זיעה
- קושי להירדם בלילה שלפני הטיפול
- כאבי בטן
- כאבי ראש
- הימנעות מביקור במרפאה, לעיתים במשך שנים
למה מופיע פחד מרופא שיניים?
בדרך כלל אין סיבה אחת. הסיבות הנפוצות:
- חוויה לא נעימה במרפאה. היא יכולה להשאיר חותם גם אחרי שנים, בין אם קרתה לכם ובין אם שמעתם עליה ממישהו אחר.
- פחד מכאב. יש מי שמעדיף לסבול כאב שיניים מאשר לקבל את הדקירה הקלה של זריקת ההרדמה שתפסיק אותו.
- חוסר אונים. הלחץ של לא לדעת מה קורה בפה בזמן הטיפול.
- רעש כלי העבודה.
גם ילדים שרואים את הוריהם חרדים מפתחים לפעמים חרדה דומה, רק מתוך למידה.
מה קורה כשנמנעים מהטיפול?
טבעי להרגיש לא בנוח לפני בדיקה. הקושי מתחיל כשהפחד גורם לדלג גם על בדיקות תקופתיות, שלרוב כמעט לא מצריכות טיפול. גם מי שמצחצח היטב, משתמש בחוט דנטלי ושוטף את הפה עשוי להזדקק לטיפול מעת לעת.
בעיה קטנה שלא נבדקת בזמן יכולה לגדול, והטיפול שנדרש בהמשך עלול להיות ארוך ומורכב יותר ויקר יותר. הבדיקה המוקדמת היא הדרך הקלה ביותר להימנע מזה.
מידע על טיפולים במרפאה: טיפולי שורש · עקירת שיניים · הסרת אבנית · שתלים דנטליים
איך מתגברים על חרדה דנטלית?
קודם כול כדאי לבחור רופאת שיניים בירושלים שיש איתה כימיה אישית, כזו שגורמת לכם להרגיש שאתם יודעים מה קורה בכל שלב.
רפואת השיניים ממשיכה להתקדם: ציוד מתקדם ושיטות חדשניות הופכים טיפולים ליעילים ומהירים יותר, וכך הזמן על הכיסא מתקצר.
סימן לעצירה. לפני תחילת הטיפול מסכימים על סימן פשוט, למשל הרמת יד. כשאתם מסמנים אותו, הטיפול נעצר מיד, וממשיך רק כשאתם אומרים שאפשר להמשיך. הידיעה שאפשר לעצור בכל רגע מפחיתה את תחושת חוסר האונים, שהיא אחת הסיבות המרכזיות לחרדה דנטלית. בנוסף, לפני כל שלב מסבירים מה עומד לקרות.
במרפאה נהוגות גם שיטות הרגעה ושיכוך כאב:
- הרדמה מקומית בציוד שמאפשר לבצע אותה כמעט ללא תחושת כאב.
- גז צחוק.
- ואליום, שנוטלים כשעה לפני הטיפול. חשוב לדעת שאחריו אי אפשר לנהוג זמן מה, ולכן יש להגיע עם מלווה.
ד"ר הייזלר ממליצה גם להביא אוזניות ולשמוע מוזיקה אהובה בזמן הטיפול. זה נותן לכם משהו אחר להקשיב לו מלבד רעש הכלים.
אין הבטחה לטיפול בלי שום תחושה, והחוויה משתנה מאדם לאדם.
מה כדאי לדעת על גז צחוק?
גז צחוק (N₂O) מעורבב עם חמצן ונשאף דרך מסכה קטנה על האף. הוא יוצר תחושת רוגע והרפיה, ולפעמים ריחוף או עקצוץ קל בגפיים. אתם נשארים ערים ומגיבים לשיחה לאורך כל הטיפול.
לפני הטיפול:
- כדאי לאכול ארוחה קלה ולא להגיע בבטן ריקה או בבטן מלאה מדי, כדי להפחית סיכוי לבחילה.
- חשוב לספר על מצב רפואי קיים, תרופות, הריון, מחלות נשימה או גודש באף. במצבים מסוימים גז צחוק אינו מתאים, וההחלטה מתקבלת אחרי שיחה עם הרופאה.
אחרי הטיפול:
- בסיום נושמים חמצן טהור כמה דקות, וההשפעה חולפת מהר.
- רוב המטופלים יכולים לחזור לשגרה, אחרי מנוחה קצרה במרפאה. אם יש סחרחורת או בחילה, מחכים עד שהן עוברות.
- בניגוד לוואליום, שאחריו חובה להגיע עם מלווה, אחרי גז צחוק בדרך כלל אין צורך במלווה.
מה קורה בפגישה הראשונה?
פגישה ראשונה אינה חייבת לכלול טיפול. היא נועדה להכיר, לשמוע מכם על הפחד ולבנות יחד תוכנית בקצב שמתאים לכם.
כך זה מתנהל:
- שיחה. מספרים על מה מפחיד ומאיפה זה מגיע, ואם יש חוויה מסוימת שקשורה לזה.
- היסטוריה רפואית. שאלות על מצב בריאותי ועל תרופות, כי הן משפיעות על בחירת שיטת ההרגעה.
- בדיקת הפה. בודקים, ובמידת הצורך מצלמים, ומסבירים מה רואים ואיזה טיפולים נדרשים, אם נדרשים, ובאיזה סדר.
- בחירת דרך. מדברים על אפשרויות ההרגעה ושיכוך הכאב ובוחרים יחד מה מתאים.
- קביעת המשך. אתם מחליטים אם ומתי להתחיל בטיפול.
אין צורך להגיע מוכנים לטיפול, והפגישה הראשונה אינה מחייבת להתחיל טיפול באותו יום.
מתי לקבוע תור?
כדאי לקבוע כשהפחד כבר מונע בדיקה, או כשיש כאב שאי אפשר לדחות. כשפונים, ציינו שאתם מפחדים מטיפולי שיניים, כדי שהמפגש יתחיל מהנקודה הזו.
